<h1>סמ"ק סימן ר"נ</h1>
<h2>דף לח:</h2>
לפדות נטע או כרם רבעי דכתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ודרשינן חלולים, נראה (שאלתות סימן ק') דבחוצה לארץ אין חיוב רק מכרם דכל המיקל (ברכות דף ל"ו) בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ וכל החייב בערלה חייב ברבעי, ואין פודין אותו בוסר, ואין פודין אותו במחובר ופודין (ירוש' דערלה ס"א פרק המקדיש דף כ"ט וב"מ דף נ"ז) אותן הבעלים, בזמן הזה שוה מנה על שוה פרוטה, ונוטל הפרוטה ושוחקה וזורקה לים או לשאר נהרות, כדי שלא יהא בה קלקלה לאחרים, וכשפודהו מברך אקב"ו על פדיון נטע רבעי, ואח"כ אוכל הפירות.
